אם זה חשוב לכם אתם תמצאו את הדרך… אם לא… אתם תמצאו תירוץ

לכולנו יש את הפחד הזה מהלא נודע… וזה לגמרי ברור.
אחד הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו הוא הצורך בביטחון והלא נודע, מעצם היותו כזה, מייצר תחושת חוסר ביטחון.
הבעיה היא שהמקומות הבטוחים שלנו לא תמיד באמת מהווים ביטחון עבורנו, במיוחד אם אנו רוצים להגיע לתוצאות חדשות.

בתכל'ס, לעולם ההצלחות, הכניסה חופשית.
אך תמיד יש שם מחסום אחד לפני השער שלא מאפשר לנו להיכנס בקלות.
המחסום הזה הוא אנחנו.

כולנו הורגלנו להקשיב לאחרים במקום להקשיב לעצמנו ולרוב, כשאנו רוצים לעשות משהו אנחנו מחפשים קודם כל אישור ממישהו אחר.
העניין הוא ש'המישהו האחר', שבוודאי ירצה בטובתנו, יגיד לנו תמיד את מה הוא חושב, מנקודת המבט והניסיון שלו.
דעתו לאו דווקא נכונה יותר או מתאימה לנו, זוהי רק דעתו.
ומי קבע שדעתו נחשבת יותר מהדעה שלנו?…

מה שאנחנו עושים מבלי לשים לב בכלל זה לתת למישהו אחר לקבוע עבורנו מה נעשה עם הרצונות שלנו והחלומות שלנו.
למה שניתן למישהו אחר להחליט בשבילנו מה לעשות? מי קבע שאחרים יודעים יותר טוב מאתנו מה נכון עבורנו?

חברים יקרים, אין אמת אחת ואין רק דרך אחת. אף פעם.
תחשבו על זה לרגע,
כמה פעמים בחיים שלכם נאלצתם לעשות משהו שמאוד פחדתם ממנו?
כמה פעמים אחרי שכבר עשיתם הבנתם שהפחד היה לשווא, שזה היה קטן עליכם…?

העולם שלנו הוא לא שחור או לבן.
ואנחנו לא צריכים לשכנע אף אחד למה מה שאנחנו רוצים לעשות הוא נכון עבורנו.
למעט אדם אחד.
יש רק אדם אחד שאנחנו צריכים לשכנע במחסום הנמצא בשער לעולם ההצלחות. האדם הזה הוא – את, אתה, אנחנו.

ואנחנו, אנחנו אלופים ב'לספר' לעצמינו סיפורים.
אנחנו מעולים בלהסביר למה אנחנו לא יכולים או למה עכשיו זה זמן לא טוב.

אם יש משהו שאתם רוצים כל כך, שחררו את התירוצים.
הם רק מעכבים את הכניסה שלכם בשער, הם מונעים מבעדכם דבר שאתם כל כך רוצים.
נכון שזה לא קל אבל לאורך זמן, הרבה יותר קשה להישאר במקום שאתם לא רוצים להיות בו. גם אם הוא מרגיש בטוח יותר.

אז מה אנחנו באמת רוצים.
יש רק אדם אחד שיודע את התשובה לשאלה הזו – אנחנו.

כתוב/כתבי תגובה